דלגית חברה לנכסים בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 4

פסק דין

לפני ערעור על שומות שקבע המשיב למערערת 1 (להלן: "לינור") לשנות המס 2005, 2006 ו - 2007 ולמערערת 2 (להלן: "דלגית") לשנות המס 2004, 2005, 2006 ו – 2007.

רקע

לינור ודלגית עוסקות בהשכרת מקרקעין וכל מניותיהן מוחזקות על ידי שי-לד בנייה ופתוח בע"מ (להלן: "שי-לד"). שי-לד היא חברה בת בבעלות מלאה (100%) של אשלד בע"מ, חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסה (להלן: "אשלד").

בבעלות לינור נכס מקרקעין ששטחו כ-6,788 מ"ר אשר הושכר ע"י לינור לבגיר בע"מ (להלן: "נכס בגיר"). בשנת 2002 פינתה בגיר את הנכס ומאז פינויו ועד לתום שנות המס שבערעור עמד נכס בגיר ריק משוכרים ולא הניב הכנסה ללינור.

בשנות המס 2005 - 2007 ביקשה לינור לראות בה "חברת בית" כמשמעותה בסעיף 64 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ובהתאם לראות בהכנסותיה של לינור כהכנסת בעלת מניותיה שי- לד תוך קיזוז הפסדי בעלת המניות. בשנות המס האמורות, תבעה לינור בניכוי הוצאות פחת, ארנונה ומימון שהיו לה ביחס לנכס בגיר.

בשנות המס 2004 – 2007 ביקשה דלגית לראות בה חברת בית כמשמעותה בסעיף 64 לפקודה, ובהתאם לראות בהכנסותיה כהכנסת בעלת מניותיה שי-לד תוך קיזוז הפסדי בעלת המניות.

המשיב סירב לראות בלינור ודלגית חברת בית ואף סירב להתיר בניכוי את הוצאות הפחת, ארנונה והמימון שתבעה לינור בניכוי, ומכאן הערעורים שלפני.

טענות המשיב

לטענת המשיב, דלגית ולינור (להלן: "המערערות") הינן חברות שיש לציבור עניין ממשי בהן ובתוצאותיהן העסקיות, ועל כן, אינן בגדר "חברת מעטים" כמשמעות מונח זה בסעיף 76(א) לפקודה, וממילא אין הן זכאיות להטבה הגלומה בסעיף 64 לפקודה.

לחילופין טוען המשיב, כי המערערות הינן "בת חברה" כמשמעותה בסעיף 76(א) לפקודה, וגם משום כך הן אינן בגדר "חברת מעטים".

טענות המערערות

לטענת המערערות, הן חברות פרטיות העונות להגדרת "חברת מעטים" ועוסקות בהשכרת בניינים, ועל כן, יש להחיל עליהן את הוראות סעיף 64 לפקודה.

לטענת לינור, יש להתיר בניכוי הוצאות פחת ארנונה ומימון שהיו לה ביחס לנכס בגיר אשר במשך שנים שימש לה מקור הכנסה.

דיון

סעיף 64 לפקודה, קובע:

"חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, שכל רכושה ועסקיה הם החזקת בנינים, הכנסתה תיחשב, לפי בקשתה, כהכנסתם של חברי החברה, וחלוקתה של אותה הכנסה, לענין השומה, בין חברי החברה, כולם או מקצתם, תיעשה כפי שיורה המנהל; הרואה עצמו מקופח על ידי הוראת המנהל רשאי לערער עליה לפני בית המשפט כאמור בסעיפים 153 - 158."

ההסדר הקבוע בסעיף 64 לפקודה, נקבע עוד קודם לכן בסעיף 52א לפקודת מס הכנסה, תשט"ו – 1955. להלן דברי ההסבר להצעת סעיף זה, הנזכרים בסיכומי המשיב (ע' 5):

" לפי החוק הקיים כל חברה משלמת מס בתור חברה. התיקון המוצע תכליתו לקבוע כי חברה פרטית קטנה הנמצאת בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם, הכנסתה תיחשב הכנסת חבריה...".

במאמרם "חברת בית - הוראת חוק ישנה מנקודת מבט חדשה" (מיסים כה/4 (אוגוסט 2011 א-38) התייחסו עו"ד (ורו"ח) שלמה פיג'ו ועו"ד (ורו"ח) שגיא גרשגורן לתכליתו של ס'52א לפקודה (שם, ע'45):